האביב הוא התקופה בשנה שבה בוגרי קולג'ים עוברים לניו יורק כדי להתחיל את הקריירה. הם תרים אחר דירת החלומות, כך מספרים מתווכי הדירות, באותה נחישות שסייעה להם לסיים את הלימודים ולזכות במשרה נחשקת. אבל מסתבר שרצון עז אינו מספיק כשמדובר בשוק הדיור במנהטן.
"כל אחד חושב שסוויטה במלון 5 כוכבים מחכה רק בשבילו - כולם רוצים לגור בדירת 'סקס והעיר הגדולה' בוילג'", אומר פול האנט מתווך נדל"ן ניו-יורקי. כנראה שבוגרי הקולג' הטריים מתעלמים מהעובדה שרק 1% מהדירות המיועדות להשכרה בניו יורק היו פנויות בשנה שעברה.
ההלם הראשוני שחווים מחפשי הדירות להשכרה הוא המחירים המטורפים. דירת 2 חדרים בוילג' מושכרת ביותר מ-3,100 דולר בחודש; תג המחיר של דירה בבניין מגורים עם שוער הוא 3,500 דולר, ודירות חדר מושכרות ביותר מ-2,200 דולר בחודש. ההפתעה הבאה שמצפה למחפשי הדירות היא גודלן המביך של הדירות במנהטן - רוב דירות 2 החדרים הן למעשה דירות סטודיו עם מחיצות, שנבנו כדי ליצור חדר נוסף.
"כשאני מראה לשוכרים הצעירים מה הם יכולים לקבל בתקציב שלהם, הם מזדעזעים וחושבים שאני עובד עליהם. הם בורחים ולא חוזרים", מספר האנט. אחת התוצאות של מצב זה היא שרבים מהשוכרים מעלים את רף הוצאות הדיור שקבעו לעצמם. אחרים מוצאים שותף או מחפשים דירות בשכונות יוקרתיות אחרות, כמו באפר איסט סייד שבה האוכלוסייה המבוגרת אינה קורצת לשוכרים צעירים, או בשכונות נחשבות פחות כמו הארלם, ואשינגטון הייטס ומורנינגסייד הייטס. בשכונות איסט וילג' ולוואר איסט סייד השוכרים יכולים למצוא דירות סטודיו בפחות מ-2,000 דולר בחודש.
נוסף על מצוקות המחיר והגודל, השוכרים נאלצים להתמודד עם הדרישות המיוחדות שמציבים בעלי הדירות בניו יורק. אלה מוכנים לקבל רק שוכרים שמרוויחים משכורת שנתית של לפחות פי 40 משכר הדירה החודשי - כלומר כדי לשכור דירה ב-2,000 דולר נדרשת משכורת של כ-80 אלף דולר בשנה. הנתונים מראים כי יותר מ-25 אלף בוגרי אוניברסיטאות בגילים 22 עד 28 עברו לניו יורק ב-2006. הכנסתם השנתית החציונית הסתכמה ב-35.6 אלף דולר בלבד.
השוכרים שלא עומדים בתנאים, זקוקים למישהו, בדרך כלל הורה, שיחתום להם על שטר הערבות. גם הערב חייב להרוויח לפחות פי 80 משכר הדירה החודשי. נוסף על שטר הערבות, בעלי דירות רבים דורשים מראש את תשלומי שכר הדירה הראשון והאחרון. אם מוסיפים את דמי התיווך בעסקה לשכירת דירה ב-2,000 דולר בחודש - השוכר נדרש לשלם כ-10,000 דולר במזומן כדי לקבל את המפתח לדירה.
גארי מאלין, בעלים של סוכנות תיווך בניו יורק, מספר כי הדרישות מהשוכרים אינן אחידות ומשתנות בין בעל בית אחד למשנהו, בלי חוקים או היגיון. הדרך היחידה לפעול בשוק, לדבריו, היא לאסוף מידע רב ככל הניתן באינטרנט ומחברים קרובים שכבר עברו לניו יורק. "אנשים שמגיעים בעיניים עצומות ואומרים 'אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה', כשהתקציב שלהם אינו מאפשר זאת - מכניסים עצמם ללחץ עצום".
לא כולל תיווך
הדבר הראשון שהשוכרים צריכים להחליט הוא אם להיעזר בשירותי תיווך. המתווכים בניו יורק גובים בדרך כלל עמלה בשיעור 15% משכר הדירה השנתי, או 180% מהתשלום החודשי, בעבור מציאת דירה ללקוח. בעבור דירה של 2,000 דולר בחודש יש לשלם למתווך 3,600 דולר. אלה המוותרים על שירותי המתווכים נאלצים להקדיש שעות מול המחשב בחיפוש אחר דירות המפורסמות באינטרנט.
"הפריע לנו מאוד לשלם את הסכום", מספרים אלקס סוי ודיוייד אייזיקס ששכרו ביוני דירת 3 חדרים ליד כיכר יוניון ב-3,000 דולר בחודש. "אבל זו היתה האפשרות היחידה לבדוק מספר רב של דירות בזמן קצר". לדברי סוי, על אף שהוא מתגורר עם שותף, שכר הדירה גוזל יותר מ-50% מהכנסתו הפנויה.
מקור מאמר: realestate.themarker.com