רוב השנה יגורו שם עשירים אחרים, אבל אל דאגה: הבגדים יחזרו למקום שהיו בו בארון קלאב הוטל? לא בדיוק. תראו מי היה בהשקה
עיתונאים אחדים וכמה וכמה אנשי עסקים, בניצוחו הבלתי נלאה של יחצ"ן העל רני רהב, הוטסו בשבוע שעבר ללונדון כדי לגלות שמה שחסר ליפים ולעשירים בעולם זה בית. כן, בדיוק ככה. בעיית ההומלסיות של מיליארדרי תבל לא נובעת, חלילה, ממחסור בבתים אלא מעודף בהם. מי שיש לו נדל"ן בכל נמל ממש לא אוהב לפקוד אותו פעמיים בשנה ולגלות שיש אבק על הפסנתר ושהבוילר לא עובד, והוא בוודאי לא מתכוון להתחיל לפרסם מודעות בשוקחתן ולהתחיל לראיין שוכרים פוטנציאליים שימלאו את מקומו בימי היעדרו, יעשו שריטות על הקרמיקה ויאכילו את החתול שלהם מצלחת הפסח בעיצוב קדישמן. מצד שני, מלון זה לא כיף. זה קטן, זה מנוכר, אף אחד לא יודע כמה סוכרזית אתה אוהב בנס, ואם אתה שותה את המרטיני מנוער או מעורבב, אם לשים לך זית ירוק או שחור, ואם בארוחת הבוקר אתה מעדיף "גלובס" או "ניו יורק טיימס". וגם אי-אפשר להשאיר שם גרביים ותמונות של הילדים עד לביקור הבא. האוכל כשר ומבאס, ואין שם בכלל סושי, וגם אם יש עדיף לא להרחיב עליו את הדיבור.
שכונות הרפאים היוקרתיות שנוצרו בירושלים, בתל אביב, בנתניה ובהרצליה פיתוח - שברוב ימות השנה פוקדים אותן רק מאבטחים קשי יום וחתולים תועים - איבדו את קסמן בעיני היהודים החמים שרכשו אותן בכסף מלא. הם רוצים משהו אחר לשגרת ראש-השנה-פסח-בר-מצווה-חתונה שלהם בישראל. אבל לא רק הם אובדי עצות. הבום הכלכלי והפיכת תל אביב לבירה עולמית תוססת ומדוברת מושכים אליה יותר ויותר אנשי עסקים מחוגי הג'ט-סט, אזרחי העולם שגם הם, אפעס, מחפשים לעצמם בית לגיחותיהם העסקיות, רצוי קרוב לתל אביב, עם ים, שירות מסור, חניה, ספא, ואיך לא - סושי. לא בא להם על מעליות שבת במלון ועל קידוש ביום שישי בערב. לא מעט מהם, האוזניים תצילינה, בכלל לא יהודים.
דרכן של מצוקות העשירים היא שהן אינן נותרות ללא מענה לאורך זמן. לשוועתם נמצא שומע, ואפילו כמה שומעים, והם יצטרכו להתאפק רק עוד שנתיים. בקיץ 2010 ייפתחו בפניהם שעריו של הבית האולטימטיבי - מלון נובו החדש במרינה של הרצליה.
משכנתא למתקשים
נובו הוא שם מוכר היטב למי שהפרוטה מצויה בכיסו ושרגיל לקפץ בין בירות עולם. רשת המסעדות היפניות היוקרתיות - מבית מדרשו של שף העל היפני נובו מטהוסיטה, בבעלותם של רוברט דה-נירו, בנו רפאל דה-נירו, ריצ'י נוטר ומאיר טפר - היא מוקד עלייה לרגל עבור מיטב סלבריטאי העולם, ובעיקר עבור אלה שרוצים לראות אותם ולהיראות לידם. מסעדות נובו מצויות ב-22 ערים בעולם, והן מצטיינות בעיצוב גרנדיוזי המזכיר חדר אוכל של ספינת שעשועים מפוארת, באוכל משובח, ובנוכחות מובטחת של מפורסמים ומפורסמות. המחירים מבטיחים גם שמי שיבוא להציק לסלבריטאים בנוכחותו יהיה, אם לא מפורסם, לפחות כבד בתחום הממון.
לפני שנתיים החליטו בעלי הרשת להיכנס לתחום המלונאות. המלון הראשון שלהם יהיה, מכל המקומות בעולם, דווקא זה שבמרינה בהרצליה, וקבוצת היזמים הישראלית שחברה לבעלי נובו מודעת היטב לכובד המשימה שבהשקת ספינת הדגל הזו. המילה "פרפקציוניזם", ומגדיל ומכריז רהב "פרפקציוניזם ח-ו-ל-נ-י", חוזרת על עצמה שוב ושוב באירוע השקת הפרויקט, שהתקיים, משום מה, בלונדון. כולם מתלוננים על ישיבות אין-סופיות שכרוכות בטיסות בלתי פוסקות כדי לבחור אריחים ויתר פריטי דקורציה, ולא נראים לרגע כאילו הם באמת סובלים. הצהלה הכללית והרוח הטובה משווים איזשהו קסם לפרויקט, שעליו שורה משהו המכונה "רוח נובו". הרוח הזו מתבטאת בעיקר בשלל ביטויים שמביעים מחויבות לסרוויס, לאקשרי, לייף סטייל, בראנד אוואריטי, ופנייה לציבור לקוחות המכונה טופ אנד, ולעתים אף דה אינטרנשיונל טייסט מייקרס. וזה בסדר, כי אנשי הטופ אנד שייכים לג'ט סט, אז ממילא הם מבינים אנגלית.
עדי שטראוס ואחותו עירית שטראוס, הובילו את מהלך ההתחברות של קבוצת היזמים הישראלים לקבוצת נובו. שטראוס מעורב בעסקי המזון והמסעדות כבר יותר מ-15 שנים, והיה מעורב במותגים כמו רשת החנויות של מקס ברנר, בייגל נאש וכדומה. "אחרי שביקרתי בנובו כמה פעמים, התחלתי להגות את הרעיון", הוא סיפר השבוע בלונדון. "נובו לקחו את חוויית האכילה במסעדה ללבל אחר לגמרי. לאקשרי המופיע כמעט בכל יבשת ביותר מעשרים מסעדות. פגשתי את חברי הקבוצה כשהם הגיעו לארץ לאירוע התרמה שהם ארגנו לבית החולים איכילוב. העליתי באוזניהם את רעיון המלון, וזה התחבר לזה שבדיוק גם הם התחילו לחשוב על רשת מלונות. הם התרשמו מאוד מהזריזות שבה מצאנו את הלוקיישן, טיפלנו ברישוי ועשינו את החיבור עם תדהר".
תדהר היא מחברות הנדל"ן הגדולות בארץ, בבעלות אריה בכר וגיל גבע (ראו מסגרת). ניהול המלון יופקד בידי חברת מרינה ריזורט, בראשותו של דני רובינשטיין, מייסד רשת מלונות ישרוטל. את המלון יתכננו האדריכלים דיוויד רוקוול, שבנה את מרבית מסעדות נובו בעולם, והאדריכל הבינלאומי רמי זיס, שהיה שותף לתכנון מלון פלאזה בניו יורק.
המלון ייבנה מעל לשורת המסעדות שעל המרינה, כמלון סוויטות, שכולן אמורות להימכר לבעלים פרטיים. בעלי הסוויטות יורשו להשתמש בהן כתשעים יום בשנה, וביתר הזמן הן יהיו פתוחות להזמנה על-ידי הציבור העשיר, כבמלון רגיל. בעלי הסוויטות יקבלו חלק ברווחי המלון כולו, ולא רק ברווחי השכרת הסוויטה הפרטית שלהם. חברי הקבוצה מדגישים שאין מדובר במוצר מסוג טיים שרינג, ששמו יצא לשמצה בעקבות כמה פרויקטים כושלים שגרמו לבעלי חדרי מלון מסוג זה הפסדי ענק. "אנחנו מוכרים את הסוויטות בטאבו", הם מדגישים.
קווליטי וסרוויס
ההשקעה הכוללת במלון תהיה כ-600 מיליון שקל, וייבנו בו 225 סוויטות, מתוכן 12 פנטהאוסים ותשעה דופלקסים. כל הסוויטות, ללא יוצא מן הכלל, ייהנו מנוף אל הים. למי שתוהה, זה לא יהיה זול: מחירי הסוויטות ינועו בין 600 אלף דולר ל-2.9 מיליון לפנטהאוס. וכן, כבר יש רשימת המתנה לפנטהאוסים. יש גם כמה ישראלים שיכולים להרשות לעצמם. 15 ישראלים כבר רכשו סוויטות במלון. אבל למתקשים יש תקווה. חברי הקבוצה ארגנו הסדר משכנתאות של 70% שיעמדו לרשות הקונים מבנק הפועלים ומבנק לאומי. "לבעלים יהיה אדם מיוחד בבנק שיטפל בהם ושיגיע אליהם לכל מקום בעולם במקרה הצורך".
קומת הקרקע של המלון תהיה גדולה מאוד, מסביר גיל גבע, כ-1,800 מטרים, "ובפינה הכי אטרקטיבית תהיה המסעדה, שתהיה נפרדת. הנוף יהיה מצוין, כי למעשה היא נמצאת בקומה השלישית מעל לקומפלקס המרינה". המסעדה לא תהיה כשרה, והמזון בה זהה לזה המוגש במלונות נובו בכל העולם, אבל במועדון החברים תהיה מסעדה חלבית. גם לה לא יהיה הכשר, כי היא תהיה פתוחה בשבת. סושי יוגש גם בבר שבתוך המלון.
